ספר מצוות גדול, לאוין ל״ג

מהדורה: מונקאטש, 1901

« ספר מצוות גדול Negative Commandments 32 ספר מצוות גדול Negative Commandments 34 »

1 ברית משה פתח ↗

שלא א לשמוע למתנבא כו'. מלשון רבינו ז"ל נראה דמל"ת זו היא שלא לשמוע אל דברי הנביא המתנבא בשם ע"ז דהיינו שלא לקבל את דבריו אע"פ שלא עשה כדבריו אלא משעה ששמע אל דבריו עובר בלאו זה דמדכ' שלא לשמוע משמע דעל השמיעה גרידא קפיד רחמנא וכמ"ש היראים ז"ל סי' ע"ז אבל גם י"ל דפירושו שלא לשמוע כלומר שלא לעשות כדבריו ואם באמת הפשט כן אז צ"ל דסובר שלא עבר עד ששמע ועשה כדבריו וכמ"ש הרמב"ן בהשגותיו על הסה"מ מל"ת כ"ח הפשט בפסוק כן אבל מהדד"ח נראה שסובר ברבינו כהפי' הראשון שכתבנו, אבל לומר ברבינו שהלאו זה הוא שלא נשאלהו ונחקרהו על אות או מופת שיתן על נביאתו זה בודאי לא סובלים דבריו כלל אבל הרמב"ם ז"ל בסה"מ מל"ת כ"ח כתב בפי' שהלאו זה הזהיר שלא לחקור ולשאול ממנו אות או מופת וכ"כ בחיבורו הל' עכו"ם פ"ה הלכ' ז' וכ"ס החינוך מצוה תנ"ו ועי' ברמב"ן בהשגותיו שם מה שהשיב על הרמב"ם במל"ת זו ובמג"א ול"ש שם מה שמיישבו ע"ז וכשתעי' שם היטב אז תראה שהתחלת דברי הרמב"ן נראה שלא ימנה לאו זה למצוה כלל אבל מסוף דבריו נראה שגם הוא מנאה אלא שמפרש פשט אחר במצוה זו וכ"כ בדעתו הדד"ח ועי' במעיי"ח דף קס"ד אות ל"ד מ"ש על הרמב"ן זה:

1 שלא א לשמוע למתנבא בשם ע"ז אפילו נתן אות או מופת שנאמר לא תשמע אל דברי הנביא ההוא:

1 ביאור על ספר המצוות לרס"ג פתח ↗

ועכ"פ מבואר דלהרמב"ם והרא"ם ז"ל. וכן דעת הסמ"ג לאוין ל"ג והסמ"ק סי' כ"ז אזהרה זו לא קאי אלא על המתנבא בשם ע"ז. ואפי' בשם השם לעבוד ע"ז. אבל להרמב"ן ז"ל יש בכללה גם נביא השקר המתנבא בשם השם לעקור איזה מצוה שבתורה. והאזהרה היא שלא לעשות כנבואתו. אבל שמיעה וקבלה לבד ליתא בכלל אזהרה זו לדעתו. אבל להרמב"ם ז"ל וסייעתו בקבלה לחוד עובר בלאו אע"פ שלא עשה. אמנם מדברי רבינו הגאון ז"ל נראה דלא ס"ל לא כמר ולא כמר. אלא יש לו בזה שיטה אחרת לגמרי. דס"ל דלאו זה הוא אזהרה שלא לשמוע לכל נביא שקר. בכל ענין נבואת שקר. ולכן כתב סתם. נביא שקר טפל. והוא מלשון הכתוב תהילים קי״ט:ס״ט טפלו עלי שקר זדים. וכן כתוב איוב י״ג:ד׳ אתם טופלי שקר. וזה כולל כל נבואת שקר באיזה ענין שתהי'. וכן לשון רבינו הגאון ז"ל באזהרותיו שע"פ עשרת הדברות בדבור לא תשא שכתב וז"ל ישמע דברי חוזי ואל אל נביאי שקר מפחדוני. מה לתבן את הבר עכ"ל עיי"ש. מבואר דס"ל דענין האזהרה הוא שלא לשמוע אלא לנביאי אמת ולא לנביאי שקר. וממה שסיים מה לתבן את הבר. והוא מלשון הכתוב ירמי' כ"ג. כ"ח הנביא אשר אתו חלום יספר חלום ואשר דברי אתו ידבר דברי אמת מה לתבן את הבר. נראה שבא לרמז בזה טעם המצוה שהשומע לנביאי שקר פוגם בנביאים האמתים. וא"כ כל ענין נבואות שקר בכלל אזהרה זו. וכן נראה מלשון הר"א הזקן ז"ל באזהרותיו שכתב וז"ל ינבא שקר אל תשמע לקולו עכ"ל. וכן באזהרות הר"ש בן גבירול ז"ל כתב אל תשמע דברי נביא שקר מורה עיי"ש. הרי שסתמו וכתבו נביא שקר. ובכלל זה המתנבא בשם השם בכל ענין שקר. ואפי' הדבר אמת אלא שנבואתו שקר שלא שלחו השם. כמבואר בפרק הנחנקין וכמשכ"ל. ונראה דס"ל דאע"ג דקרא בע"ז מיירי. מ"מ כל נביא שקר בכלל. מדכתיב לא תשמע אל דברי הנביא ההוא או אל החולם וגו'. והו"ל למיכתב לא תשמע אל דבריהם. משמע שהכתוב בא לומר דלאו דוקא מה שדיבר נלכה אחרי אלהים אחרים לא תשמע לו. אלא גם כל מה שידבר בכל ענין לא תשמע אל דבריו. ולא בענין ע"ז בלבד. אבל מלשון הר"י אלברגלולי ז"ל באזהרותיו שכתב וז"ל ואל תשמע לדברי מניאך עיי"ש. נראה דס"ל כדעת הרמב"ם והרא"ם ז"ל וסייעתם דאזהרה זו אינה אלא בנביא המתנבא לעבוד ע"ז שרוצה להסירך מאחרי השם. ובאזהרות אתה הנחלת כתב ונביא השקר שלא לשמוע לו עיי"ש. מבואר דסבירא לי' כדעת רבינו הגאון ז"ל וסייעתו.

« ספר מצוות גדול Negative Commandments 32 ספר מצוות גדול Negative Commandments 34 »